המרכז למוסיקה ע"ש פליציה בלומנטל נ' אדר' פורטוגלי - פסקדין

פסק דין

א.מושא התביעה והצגת בעלי הדין

1.התובעת, עמותה רשומה שעיסוקה בניהול והפסקת אירועי מוסיקה, מנהלת את עיקר פעילותה בבנין מרכז המוסיקה והספריה על שם פליציה בלומנטל ברחוב ביאליק 26 תל אביב (להלן: "המבנה").

2.הנתבעת הינה אדריכלית רשומה אשר נשכרה בזמנו על ידי קרן תל אביב לפיתוח (להלן: "הקרן") לתכנן את המבנה אשר היה קודם לכן בית מגורים רחב מידות ולהתאימו לצרכים ציבוריים.

הנתבעת קיבלה על עצמה במסגרת הסכם התקשרות עם הקרן תכנון ופיקוח על ביצוע שיפוץ מלא ומקיף של חזות המבנה כמו גם תכנון פרטי ריהוט פנים ואביזרים.

3.ציר המחלוקת בתובענה שבפני עניינו בוילון הפרדה בין המבואה של המבנה ואודיטוריום שבו (להלן: "הוילון") שיוצר והותקן על ידי התובעת למורת רוחה של הנתבעת. מחלוקת זו ליבתה גם טענות נוספות של הנתבעת כלפי התובעת כפי שפורטו בתביעה שכנגד שהגישה הנתבעת.

ב.עיקר טענות התובעת

1.התובעת ייצרה והתקינה במהלך חודש ינואר 2008 את הוילון, וזאת שלא על פי תוכנית של הנתבעת, ולגירסת התובעת בשל העובדה שנודע לה מפי יצרן הוילון ששכרה את שרותיו כי הוילון כפי שתוכנן על ידי הנתבעת לא יאפשר שימוש בו.

2.כנטען על ידי התובעת הותקן הוילון בפתחו של האודיטוריום ויצר את ההפרדה הדרושה בינו ובין המבואה עובדה שאפשרה פעילות בלתי מופרעת של התובעת.

3.התובעת ממשיכה וטוענת כי ביום 21.8.08 או בסמוך לכך הגיעה הנתבעת למבנה ניגשה לוילון וגזרה אותו בברוטאליות לכל רוחבו.

4.לגירסת התובעת עלות הכנתו של הוילון שהושחת על ידי הנתבעת הסתכמה לסכום של 16,458 ₪.

5.להלן נטען כי התורמת אשר מימנה את התקנת הוילון (להלן: "התורמת") נפגעה עד עמקי נשמתה מן המעשה שבוצע על ידי הנתבעת, ופועל יוצא מכך, ומשלא עלה בידי התובעת להניח את דעתה של התורמת, נגרמה גם לתובעת עוגמת נפש שהוערכה על ידה בסכום של 16,000 ₪.

6.התובעת הוסיפה וטענה כי דרשה מן הנתבעת לפצותה ואף הגישה נגדה תלונה למשטרה, יתר על כן, כך נטען, התובעת חוששת פן תחזור הנתבעת ותשחית וילון אחר אשר יותקן על ידי התובעת.

7.התובעת עותרת איפוא למתן הסעדים כדלקמן:

לחייב את הנתבעת לשלם לה פיצויים בסך 38,187 ₪ המורכבים מסכום עלות הוילון, ופיצויים בגין נזק בלתי ממוני בסך 16,000 ₪ והוצאות משפטיות.

כמו כן עתרה התובעת למתן צו שיאסור על הנתבעת מלהיכנס למבנה בעתיד.

ג.עיקר טענות הנתבעת

1.בכתב הגנתה טענה הנתבעת כי היא אדריכלית בעל שם ומוניטין מקצועי רב בו זכתה בשל הכרה ביכולתה המקצועית כפי שבאה לביטוי בפרסומים שונים והטעימה כי עיריית תל אביב (להלן: "העירייה") באמצעות הקרן הפקידה בידיה את תכנון המבנה ופרטי הפנים שבו לרבות פרטי הריהוט במערכת אורגאנית הוליסטית אחת הן במהלך הקמתו והן לאחר מכן, במהלך תפעולו השוטף (להלן: "התכנון הכולל").

2.להלן טענה הנתבעת כי אין לתובעת זכויות כלשהן במבנה למעט כבת רשות וכי העירייה היא הבעלים והמחזיק בו ובתור שכזו, רק העירייה רשאית ליזום שינוי, תיקון או התאמה של המבנה.

3.הנתבעת הטעימה כי זכויות היוצרים במבנה הן לגבי תכנונו האדריכלי החיצוני והן הפנימי הינם בקניינה הבלעדי.